ינואר 2014
חצי שנה לאחר מותה של אימי החלו להשתלט עלי תופעות מוזרות שלא ידעתי כיצד להתמודד עמן. פתאום קניתי מאכלים שאימי אהבה (ואני לא), התחלתי לחשוב כמוה, להתעניין בתחומי העניין שלה שלא עניינו אותי מעולם. טעמה בבגדים, דעותיה ותגובות התנהגותיות שהיו זרות לי, החלו לחלחל אל תוך חיי. בהתחלה חשבתי שאלה שלבים בתהליך האבל אשר יחלפו במהרה, אך מיום ליום התופעות הפכו לבעיה. הייתי במלכוד נורא עד כי חששתי שנשמתה של אימי נכנסה בי או שאני מאבדת את שפיותי. היה ברור שאני זקוקה לעזרה אך לא ידעתי למי לפנות. מטפלת רוחנית אליה פניתי, אמרה שזו לא אימי שנאחזת בי, אלא אני זו שלא משחררת אותה. "שחררי, תני לה ללכת, את מפריעה לה בדרכה…" אמרה בטון מאשים, אך לא היה לי מושג מה עלי לעשות.
יובל עירון שהיא חברה ומטפלת ותיקה במגוון שיטות, הציעה לעזור בעזרת אחת מטכניקות "האור הלבן" שפיתח שי טובלי.
הטיפול נעשה באמצעות טכניקת "ההרחבה" שנועדה להרחיב רגשות עד להתפוגגותם. ישבתי ליד המחשב בביתי, יובל נתנה לי הנחיות דרך הסקייפ וראתה את תגובותיי.
הטיפול שנמשך קרוב לשעתיים, במהלכו נדרשתי להרחיב רגשות שליליים. במהלך הטיפול עלו תחושות של כעס ותסכול. מטרת הטיפול הושגה במלואה אחרי טיפול אחד. מאז עברו מספר חודשים, חזרתי לעצמי ואימי המשיכה כנראה בדרכה.
תודה יובל
ש.ר.
רמת גן